מבחינת יעדי הנסיעות באפריקה, מרוקו ומצרים היו השניים היחידים שעמדו בראש רשימת החובה שלי במשך תקופה ארוכה. אבל זה לאחרונה השתנה בעקבות טיולי הראשון בקניה. ראשית, עלי להסביר שיש לי קשר ישיר לאפריקה. אמי התחתנה עם אבי החורג, שמקורו בפריטאון שבסיירה לאונה, ושניים מאחיי נולדו וגדלו גם שם. עם זאת, הקשר ההדוק שלי עימם עדיין לא עורר שום רצון לבקר במה שחלק מהאפרו-אמריקאים מכנים 'מולדת'.
בגיל 15, בן יחיד להורה יחיד, הפכתי מיד לחלק ממשפחה מעורבת. והתערובת בין שתי תרבויות שונות - אמריקאיות שחורות ואפריקאיות - הקשתה על המעבר. כבר מגיל צעיר חוויותיי האישיות גיבשו בהדרגה את דעותיי לגבי אפריקה. במהלך חיי שמעתי שיחות צד בין חברים ואמריקאים שחורים אחרים שחשו 'יש אפריקאים שחושבים שהם טובים מאיתנו'. וכנער, אבי החורג היה מציין שאני אמריקני כשהציגו לי חברים אפריקאים, שהרגישו כמו נכות חברתית. אבל עם הזמן למדתי לאמץ את משפחתי החדשה והשתכנעתי בעצמי כאיש שחור.